בסדנה זו נצא למסע חווייתי בעקבות התשוקה למילה הכתובה, ונבנה יחד ארגז כלים שילך וישתכלל ככל שנמשיך לכתוב. נלמד איך להפוך רעיון לסיפור, נכיר טכניקות ספרותיות מעוררות דמיון ומגרות לכתיבה. נתרגל טקסטים בהנחיה בעת המפגש וכתרגילי בית. כל זאת באמצעות תרגילים שמשלבים בין תוכן וצורה ושבמרכזם מערכות יחסים, רגשות, זיכרונות ילדות, חושים, הצלחות וכישלונות, חוויות מחיי היומיום, חלומות שווא ועוד.
הסדנה מיועדת למנסים לראשונה את כוחם בכתיבה, לכותבים שרוצים לשחרר חסימות, ולכותבים הזקוקים להנחיה, למשוב, לכתיבה במסגרת, ולמפגש עם כותבים אחרים.

לאורך השנים תמיד שאלו אותי: "האם בכלל אפשרי ללמד כתיבה, האם לא מדובר בכישרון מולד?"

תשובתי הקבועה: אולי אי-אפשר להשתיל כישרון בבן אדם, אבל אין לי ספק שבעזרת הַכְוונה נכונה ותרגילים אפקטיביים אפשר להוציא מהאדם הכותב טקסטים משמעותיים, שהוא לא ידע שטמונים בו. בעיני אפשר גם ללטש ולשפר מאוד את כישורי הכתיבה הקיימים, להפוך את הזיכרונות הפרטיים לטקסטים, להבחין בחולשות ולהיזהר מהן, והחשוב ביותר – הקורס הקצר הזה בהחלט יכול לעזור לכל אחד לגלות את הקול האישי, הסגנון הפרטי הבלעדי ששייך לכל כותב.

אין, כנראה, דבר בודד יותר מהרגע בו נכתב שיר.
ברגע האמת, הנייר (האמיתי או המטאפורי) הוא החבר היחידי. ולפעמים מתחשק לפגוש עוד חברים ולשמוע גם את מחיאות הכפיים וגם את קולו החרישי של המחק.
את החברים האלה תמצאו בכיתת השירה. שם נקרא, נתרגל, נחשף לשירים של אחרים ובעיקר ננסה לראות כמה צדקה המשוררת ויסלבה שימבורסקה שקראה לכל זה "שמחת הכתיבה".