בסדנה זו נצא למסע חווייתי בעקבות התשוקה למילה הכתובה, ונבנה יחד ארגז כלים שילך וישתכלל ככל שנמשיך לכתוב. נלמד איך להפוך רעיון לסיפור, נכיר טכניקות ספרותיות מעוררות דמיון ומגרות לכתיבה. נתרגל טקסטים בהנחיה בעת המפגש וכתרגילי בית. כל זאת באמצעות תרגילים שמשלבים בין תוכן וצורה ושבמרכזם מערכות יחסים, רגשות, זיכרונות ילדות, חושים, הצלחות וכישלונות, חוויות מחיי היומיום, חלומות שווא ועוד.
הסדנה מיועדת למנסים לראשונה את כוחם בכתיבה, לכותבים שרוצים לשחרר חסימות, ולכותבים הזקוקים להנחיה, למשוב, לכתיבה במסגרת, ולמפגש עם כותבים אחרים.

לאורך השנים תמיד שאלו אותי: "האם בכלל אפשרי ללמד כתיבה, האם לא מדובר בכישרון מולד?"

תשובתי הקבועה: אולי אי-אפשר להשתיל כישרון בבן אדם, אבל אין לי ספק שבעזרת הַכְוונה נכונה ותרגילים אפקטיביים אפשר להוציא מהאדם הכותב טקסטים משמעותיים, שהוא לא ידע שטמונים בו. בעיני אפשר גם ללטש ולשפר מאוד את כישורי הכתיבה הקיימים, להפוך את הזיכרונות הפרטיים לטקסטים, להבחין בחולשות ולהיזהר מהן, והחשוב ביותר – הקורס הקצר הזה בהחלט יכול לעזור לכל אחד לגלות את הקול האישי, הסגנון הפרטי הבלעדי ששייך לכל כותב.

איך הכרתם? סיפור.
מה חלמת? סיפור.
למה את לא אוכלת דברים לבנים סיפור.
למה אתה לא לובש אף פעם מכנסיים קצרים? סיפור.

סיפורים יש בכל מקום. לנו הכותבים נותר רק ללקט אותם מצדי הדרכים, לקטוף מהעצים שבשדרה, מהעגלה של האדם שעומד לפניך בסופר או משיחת הטלפון של ההוא שיושב לידך ברכבת ולא מפסיק להתווכח. מהוואטספ של המשפחה, מקבוצת הורי הגן, מהפייסבוק, הטוויטר, וכן, גם מהזאתי שצעקה עליכם עכשיו, כי חניתם ממש ממש גרוע. אגב, סיפורי מקלטים ופיג'מות זה כל כך 2026!