לפרטים נוספים...
הירשמו//

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)


כבוד! תלמידנו גרמאו מנגיסטו בעיתון "הארץ"

תמונת הבלוג


בכתבה שפורסמה היום בעיתון "הארץ" רואיין תלמידנו היקר גרמאו מנגיסטו,
זוכה המקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר על שם עפרה אליגון.
גרמאו לומד בסדנה "מרעיון לרומן" עם אורנה לנדאו.

אנחנו גאים בו ומתרגשים להביא לפניכם את הראיון מתוך הכתבה:

*

בלטה הוא דוגמא אחת, יחידה כמעט, ליוזמה ספרותית שמקורה ביוצאי אתיופיה בישראל. למרות שלושה עשורים של חיים בארץ, למרות בני הדור השני שנולדו בה או בני הדור הראשון שעלו כילדים צעירים, קשה מאוד למצוא דוגמאות לסופרים מבטיחים בני העדה, כאלה שאומנותם היא כתיבת פרוזה, ספרות מקור של ממש.

אחד השמות הבולטים הוא גרמאו מנגיסטו, דוקטורנט בתקשורת ועורך עיתון קהילתי. לפני ארבע שנים זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון הארץ עם הסיפור "חלום בדמי כבוד". לפני מספר שבועות זכה שוב, הפעם בתחרות הסיפור הקצר על שם עפרה אליגון, לסיפור "אני מציאות צנועה, בת זוגו של חלום גדול", שכולו מציאות סוריאליסטית, שיבוש מכוון והמצאות לשוניות. האם אפשר לראות בהצלחתו, בקול הייחודי שהוא מציג, קדימון למהלך שעוד יגיע, תביעת המקום הראוי ליוצאי העדה בספרות?

"יש בודדים שעוסקים בספרות, אין הרבה", מנגיסטו מסכים. "ספרות חייבת להיות קשורה לחיים של האנשים ואולי אין פנאי לזה, מה גם שספרות היא לא מקור לפרנסה. יש תחומים רבים שבהם נעשים מאמצים, למשל להצליח באקדמיה, אבל יש צלע חסרה".

והיא?

"קשרים, גישה לעמדות מפתח. אולי זה אחד הדברים שמסבירים את זה. אנשים רוכשים השכלה ואולי יש עוד שרוצים לכתוב, אבל בסופו של דבר קשה לחדור לקליקה שבה יצירה מקבלת ביטוי. במימוש של היכולות שלנו יש מעצור מסוים, ובאיזה שהוא מקום זה לא מתממש לגמרי".

בלטה מתבונן גם הוא בבני עדתו ואבחנותיו דומות. "הקהילה עסוקה בקיום היומיומי שלה", הוא חורץ. "כדי לכתוב צריך להיות משוחרר. באופן אישי, כל האמצעים שיש לי הולכים למימון הכתיבה. אני מגיע מרקע משפחתי תרבותי עם עיסוק בתרבות וזה מקור ההשראה שלי. התחושה שלי היא שאני לא יכול לברוח מהמורשת הזאת".

ומה עם כל יתר הכותבים המוכשרים, היכן הם?

"יש מלא צעירים שכותבים ואני רואה את זה ברשתות החברתיות, אבל לא כולם יכולים להקדיש את מלוא זמנם לכתיבה. הייתי בהפגנה בכיכר רבין והרגשתי שאני מנותק כשראיתי את אלפי בני הנוער שהפגינו. חשבתי שאנחנו הדור המוביל ומסתבר שמי שמוביל את הקהילה הם בני הדור הצעיר. יהיו בהם מי שיהפכו לאמנים ולסופרים".

אם מתבוננים במנגיסטו כחלוץ לפני הגל שעוד יגיע, הרי שהסיפור שהוא מספר מסקרן, מאפשר הצצה למנטליות לא מוכרת, לדמויות ואורחות חיים מתוככי העדה. רומן פרי עטו עשוי להזכיר את הצלחתה של אסתר רדא, שהקריירה המוסיקלית שלה שואבת מהרקע התרבותי העדתי, אבל סוחפת מעריצים הרבה מחוץ למעגלי העדה. בלטה מסכים:

"ישנם אסתר רדא תרבותיים, הם קיימים, אבל הם גדלו בצל המקרים האלה, ההתמודדות עם המשטרה למשל, בשנאה שהם פיתחו למוסדות המדינה. כישורים יש מכאן עד הודעה חדשה, אבל הם עסוקים בהתמודדות יומיומית, בהתנגדות לשלטונות. זה יכול להגיע כשהם ירגישו שווים, שהם ירגישו שלא עוינים אותם". ומסכם מנגיסטו: "אלה צירי לידה, אנחנו נמצאים בתהליך מתהווה ואני רואה ניצנים של אליטה בקהילה, גם בפוליטיקה וגם בתרבות. אלה עדיין מוצגים נדירים וחריגים אבל אולי עם הזמן אפשר יהיה לראות נוכחות גדולה יותר של מובילים חברתיים. השאיפה היא שבסופו של דבר זאת תהיה שגרה".

לקריאת הכתבה המלאה באתר "הארץ"


לבלוג 'בתוך המגירה' > >