fbpx

לפרטים נוספים...
הירשמו//

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)


יוצאים מהמגירה // הילי ליאור – 'בועות ורסיסים'

תמונת הבלוג


יוצאים מהמגירה // הילי ליאור – 'בועות ורסיסים'.

הילי היא זוכת המקום הראשון בתחרות הסיפור הקצרצר של המגירה בנושא 'זמן'. 
הקטע שזיכה אותה במקום הראשון: 

בועות ורסיסים

באחד הלילות, כשהם שכבו סבוכים זה בזו ונשימתם נרגעה מקצב העולם שבחוץ והסתכרנה לקצב הבועה הקטנה שלהם, היא העזה לשאול אותו על השעון.
"שעון? איזה שעון?"
"אתה מדבר עליו כל הזמן מתוך שינה. השעון שלא עובד"
"אני לא יודע רומי. בטח סתם שטויות של חלומות"
היא הניחה לו והרגישה איך פעימות ליבו מאיטות עד לשינה המיוחלת. בליבה שלה, היא ידעה שאלו לא שטויות. אלון לא רק מדבר מתוך שינה, הוא צועק. הוא בועט את השמיכות מעליו ובוכה ללא קול עד שהיא מעירה אותו בבהלה. ותמיד, הוא צועק על השעון. השעון, הריח של הדם והחום המזוויע בטנק ההוא. כמה חם. כמו תנור. כמו כבשן. כמו תופת. רומי מעירה אותו עם כוס מים קרים, מנסה לעגן אותו לבועה שלהם, לביתם השקט. לפעמים זה עובד. לפעמים הוא חוזר אליה מהזמן ההוא אל הזמן שלהם ושניהם מוכרעים מרוב הקלה, מתנשפים בתיאום דומע, ממלאים את חלל החדר בנשמותיהם. אך ההקלה שהם מרגישים תהיה הקלה שבשתיקה. כבר לפני חמישה חודשים הפסיכולוגית אמרה שזה בסדר. שלא תמיד צריך לדבר, שדברים כאלו נוטים להימשך חיים שלמים, ושאלון צריך לקחת לעצמו את כל הזמן שהוא צריך, כל הזמן שבעולם. לאחר מכן הם התבדחו על זה. הם צחקו שאם הוא יקח את כל הזמן, לה לא ישאר כלום. כשהירח שקע ואלון צרח מאימה וחום באמצע דצמבר, זה כבר לא היה מצחיק.
אבל אם אלון צריך זמן, למה לשאול אותו על השעון?
רומי לא מסוגלת להסביר, אך היא מרגישה שאם תחכה עוד רגע אחד, הבועה הקטנה שלהם תתפוצץ. שלפעמים עדיף לערוך פיצוץ מבוקר ולהכין את עצמך מראש לאפשרות של רסיסים. חוץ מזה, כבר חדרו רסיסים בחזרה מהזמן ההוא אל הבועה שלהם בתוך הרגל של אלון. אולי היא תוכל לספוג עוד כמה. אולי, בבוא הזמן, כשאלון ידבר על השעון השבור והזמן בתוך הבועה שלהם יחזור לתקתק כרגיל, הרסיסים כבר יהיו חלק מהבועה. אולי, רומי מקווה, הם יהיו חלק מהזמן הזה, שלהם. 

 הילי ליאור. בת (כמעט) 21, למדה בתיכון "עתיד למדעים- לוד", עשתה שנת שירות בעמותת "בקהילה" וכרגע משרתת בשירות לאומי בתיכון לחינוך מיוחד, "עירוני נווה צדק". כותבת פרוזה קצרה, זוכת פרס עינת במסלול הצעיר (2014) ופרס עולמות (2018) מקום שלישי על סיפורי המד"ב הקצרים "עולם אילם" ו-"גלים".


לבלוג 'בתוך המגירה' > >