לפרטים נוספים...
הירשמו//

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון (חובה)


החומרים שההשראה של גפנית עשויה מהם



השאלון שלנו הוא שילוב של השאלון המפורסם של פרוסט, עם עוד כמה שאלות כיפיות.
כולם מוזמנים לשחק! והפעם: עם גפנית לסרי קוקיא

 

על מה את עובדת כעת?

לאחרונה התאהבתי בשירה. סוגה ספרותית שמעולם לא "דיברה אלי". אולי משום שלא נחשפתי אליה מספיק. "גיליתי" משוררים כמו ויסלבה שימבורסקה, רוני סומק, יהודה עמיחי, דן פגיס, נתן אלתרמן, לאה גולדברג. ויש לי עוד רבים ורבות לגלות.
בימים אלה אני משתתפת בכיתת האמן שלנו, של "המגירה", בהנחייתו של רוני סומק, מתנסה בכתיבת שירה ומתענגת על כל רגע. ולא – זו לא פרסומת. שכה יהיה לי טוב. 

מתי ואיך התחלת לכתוב?

בסדנת הכתיבה הראשונה שעשיתי בחיי, לפני כשנתיים וחצי, ב"המגירה", סדנת הפרוזה למתחילים עם שהרה בלאו. הצצתי ונפגעתי, ומאז לא הפסקתי. 

איפה ומתי את נוהגת לכתוב?

בסלון ביתי, בין לבין ותוך כדי הכנת חביתות, הסעות לחוגים, עזרה בשיעורי בית, הפרדת כוחות בין שלושת ילדיי וכיוב'. 

מתי התחלת לקרוא לעצמך "סופרת"?

עדיין לא התחלתי. באוקטובר השנה, 2016, ייצא ספר הביכורים שלי, 'הים של וינה', בעריכת פרופ' יגאל שוורץ, וגם אז לא נראה לי שאעז לקרוא לעצמי סופרת. כותבת? מממ…..אולי.                                                                                                    

מה התכונה החביבה עלייך בעצמך?

בעלת ביקורת עצמית גבוהה.     

מה הפגם העיקרי שלך?

ביקורתית מאוד כלפי הזולת. 

מה מקור השם שלך?

לא נקראתי "על שם" מישהו או משהו. זה אבא שלי שהחליט להיות מגניב כבר לפני 43 שנה. האלטרנטיבה הייתה: דקלה.

איפה את גרה? ואיפה היית רוצה לגור?

תל אביב. תל אביב. 

מה המאפיין העיקרי של כתיבתך?

לדייק, לדייק, לדייק. כמיטב יכולתי. זה המוטו שלי. ברמת התוכן: עיסוק בכמיהות. באכזבות. בחלומות שלא יתגשמו, כנראה, אף פעם.

מהו אושר עבורך?

רגעים של שקט נפשי.

מלבד המקצוע שלך, באיזה מקצוע היית מעוניינת להתנסות? ובאיזה מקצוע בשום אופן לא?

תמיד חלמתי להיות רקדנית בלט. אבל מה לעשות…..

לעולם לא אהיה עורכת דין.

מיהו הגיבור/ה הספרותי/ת החביב עלייך?

איליין ריזלי מ'עין החתול' של מרגרט אטווד. ללא ספק.     

ומי הגיבור שלך בחיים האמתיים?

עמוס עוז. ובלי כל קשר לדעותיו או לדעותיי הפוליטיות. סופר גדול, ויותר מזה, איש יקר ואוהב אדם. נדיבותו ורוחב לבו (גם של נילי, אשתו) אין להם גבול. 

אילו ספרים יש כרגע ליד המיטה שלך? 

רק רגע. אני הולכת לבדוק.

ובכן: 33 ספרים מחכים לי. ממש עכשיו אני קוראת לסירוגין את 'כוח סוס' של רוני סומק ואת (שימו לב!) 'הנעדרים' של הרלן קובן (לכל אחד יש את החטאים הקטנים שלו, הלא כן?… ואני "חולה" על ספרי מתח מהסוג שאפשר לקרוא באילת, בבריכה, כשצוות ההווי והבידור של בית המלון שר ורוקד את 'א… ג… דו דו דו' ברקע.)           

איזו מילה עברית את הכי אוהבת?

אגס.            

איזו מילה עברית את הכי שונאת?

בעלי.       

איזה כישרון, נוסף על כתיבה, את חומדת?

את היכולת לשיר יפה. לרקוד. לצייר.

לאיזו חולשה אנושית אין לך כל סבלנות?

קיבעון.             

מה המוטו החביב עלייך?

נאה דורש נאה מקיים.

וגם,

מזכירה לעצמי, כמעט מדי יום, ש:

I have a past, but I don't live there anymore

(באנגלית זה נשמע לי, משום מה, יותר טוב.)

מה השריטה שלך?

לא מסוגלת לראות נעל הפוכה. 

עם מי היית הכי רוצה לשבת על כוס קפה (חי או מת)?

ואן-גוך.         

מה המאכל האהוב עלייך?

תפוחי אדמה, על כל הווריאציות האפשריות של הכנתם (בפרט סלט תפוחי אדמה עם ביצים, כרפס, בצל, לימון, מלח, פלפל שחור ושמן. זה היה, והוא עדיין, ה"מאכל הלאומי" שלנו בבית. אוכלים אותו אצלנו בפסח ובפסח בלבד! מאז שאני זוכרת את עצמי.)

מה הספר/ים או הסופרים שהכי השפיעו עלייך?

יאללי!

זו תהיה, כנראה, תשובה ארוכה מאוד, אם אכתוב אותה במלואה, אם דבר כזה הוא בכלל אפשרי מבחינתי.

אני קוראת המון, ומכל סוג כמעט. לפעמים גם מה שכנראה ייחשב בעיני קוראים מסוימים ל'ספרות זבל'. יש הרבה ספרים שאני אוהבת, עדיין, או שאהבתי והשפיעו עליי בתקופות חיים כאלה ואחרות שלי. סופרים מרגשים אותי לא רק בזכות אופן כתיבתם או בגלל הנושאים שהם כותבים עליהם. אישיותו וסיפור חייו של הכותב הם, בעיניי, במרבית המקרים, חלק בלתי נפרד מהעניין.

אבל, אם בכל זאת לנסות ולצמצם, אז: עמוס עוז (פעם שלישית גלידה), אליס מונרו, אהרון אפלפלד, פרימו לוי, ש"י עגנון, ז'ורז' פרק, מישל וולבק, קורט וונגוט, ריי ברדבורי, קפקא, דוד פוגל, גבריאל גרסייה מארקס, קוטזי, בננה יושימוטו, רוברט היינלין, דיוויד פוסטר וואלאס, איאן מקיואן.

ויש כמה ספרים שהשפיעו עלי במיוחד: 'מינוטאור', 'האמן ומרגריטה', 'אותו הים', 'סיפור על אהבה וחושך', 'מיכאל שלי', 'קופסה שחורה' ועוד לא מעט מספריו של עמוס עוז (גלידה!), 'המאהב', 'מולכו', 'אפיקורוס בעל כורחו', 'עין החתול', כל הספרים של אליס מונרו, של פרימו לוי, של מישל וולבק, של ז'ורז' פרק ושל קורט וונגוט, 'ההיסטוריה הסודית', 'הבשורה על פי ישו', 'בית בודנברוק', 'בית קרנובסקי', 'מאה שנים של בדידות', 'אהבה בימי כולרה', 'בדמי ימיה', 'עפיפונים', 'התפסן בשדה השיפון', 'האדמה הטובה', 'אל תיגע בזמיר', 'אבא גוריו', 'עשו', 'עשהאל', 'תעתועון', 'כל הקיץ ביום' – סיפור קצר, 'הקאנטוס של היפריון' – סדרה בת ארבעה ספרים, 'אדון החצר', 'עולם חדש מופלא', 'לב האפלה', 'סולאריס', 'המחברת הגדולה', 'מר ורטיגו', 'התיקונים', 'חירות', 'חוכמת הכאב', 'הקלות הבלתי נסבלת של הקיום', 'חרפה', 'כפרה', 'גן הבטון', 'נחמת זרים', 'המטבח', 'קץ הילדות', 'הדרור', 'תולדות האהבה', '1984', 'יער נורווגי', 'צ'ארדש'.  

אולי כדאי שאעצור כאן.

מה רגע השיא בחייך?

כל איזה זמן אני שוברת שיא חדש של עצמי.              

אם קיים גן עדן, מה היית רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך, כשתגיעי לשעריו ?

הילדים בסדר. תירגעי.    


לבלוג 'בתוך המגירה' > >